<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' קידושין פ"ה</h1>
<h2>דף יג:</h2>
המקדש הערוה לא כלום, חוץ מהנדה שמקדשת לגמרי ואין ראוי לעשות כן. המקדש אסורי לאוין ועשה קדושין גמורין, חוץ מיבמה שנתקדשה לזר שהיא ספק מקדשת, שספק אם קדושין תופסין בה או לאו. ואע"פ שאסור לכונסן מגרשן בגט. ואבאר בהלכות עריות מה אסורי לאוין ומה אסורי ערוה.
<h2>דף מז:</h2>
המקדש גויה או שפחה או גוי ועבד שקדשו בת ישראל אין זו קדושין, אך הן כקודם קדושין. ישראל משומד שקדש (שפחה) אע"פ שעובד ע"ז ברצונו, קדושין גמורין [וצריכה ממנו גט. והמקדש חציה שפחה וחציה בת חורין אינה מקודשת גמורה] עד שתשתחרר, וכיון שנשתחררה גמרה קדושיה כקדושי קטנה שגדלה ואין צריך לקדשה קדושין אחרים. קדשה אחר אחר שנשתחררה ספק קדושין לשניהם. חציה שפחה וחציה בת חורין שקדשה עבד עברי, וחציו עבד [וחציו] בן חורין שקדש בת חורין ספק קדושין.
<h2>דף מט:</h2>
המקדש הערוה לא כלום, חוץ מהנדה שמקדשת לגמרי ואין ראוי לעשות כן. המקדש אסורי לאוין ועשה קדושין גמורין, חוץ מיבמה שנתקדשה לזר שהיא ספק מקדשת, שספק אם קדושין תופסין בה או לאו. ואע"פ שאסור לכונסן מגרשן בגט. ואבאר בהלכות עריות מה אסורי לאוין ומה אסורי ערוה.
<h2>דף צב:</h2>
המקדש הערוה לא כלום, חוץ מהנדה שמקדשת לגמרי ואין ראוי לעשות כן. המקדש אסורי לאוין ועשה קדושין גמורין, חוץ מיבמה שנתקדשה לזר שהיא ספק מקדשת, שספק אם קדושין תופסין בה או לאו. ואע"פ שאסור לכונסן מגרשן בגט. ואבאר בהלכות עריות מה אסורי לאוין ומה אסורי ערוה.
<h2>דף קיח:</h2>
המקדש אחת מחמש נשים ולא יודע מי קדש, כל אחת אומרת, קדשני, אסור בקרובות כלן ונותן גט לכל אחת ומניח כתובה ביניהם ומסתלק. קדש בביאה קונסין אותו שיתן כתבה לכל אחת, שכל אחת אומרת, כתבה כתבת לי ואבדה.
